Group_4_1

ציוני דרך בהיסטוריה של האיגוד- מהקמה בבית אריאלה 2013 לכנס מקוון 2021 (כנס שני) 

 
מאת: צינה גז 
 

הכנס השני של האיגוד – טיפול נפשי כמארג ללא אורג, 1 למאי 2015

 
בניוזלטר האחרון סופר סיפורו של כנס ההקמה של האיגוד שהתקיים ב 5 במאי 2013 בבית אריאלה.
המאמץ שהיה כרוך בהקמת האיגוד, עד לרגע מכונן זה, היה גדול ודרש אנרגיה ומשאבים רבים מצד מייסדי האיגוד, אשר עמלו חמש שנים תמימות בהקמתו. מייסדי האיגוד ביקשו, באופן טבעי, להרחיב את מעגל מובילי האיגוד  אליהם ניתן יהיה להעביר את הלפיד, לאחר שהושלמה מלאכת ההקמה. האיגוד נכנס לתקופת מעבר לא פשוטה שבה האתגר העיקרי היה למצוא אנשים שימשיכו את דרכם של המייסדים. לאחר אסיפת החברים הראשונה (מאי 2014) ולא מעט מהמורות הלפיד הועבר לדור חדש שמשימתו היתה למנף את עבודתם החשובה של המייסדים.

 הוקמו וועדות האיגוד החיוניות (וועדת הקבלה, הוועדה להכרה בתוכניות הכשרה וועדת ההשתלמויות) על מנת להפוך את האיגוד מרעיון לגוף מקצועי חי שפועל ונוכח עבור קהיליית המטפלים. הייתה לי הזכות להצטרף לצוות זה ולהיות היו"ר הראשונה של וועד האיגוד בתקופה מאתגרת זו.
בניוזלטר זה יסופר סיפורו של הכנס השני של האיגוד שהתקיים לאחר שנתיים מכנס ההקמה, ב 1 למאי 2015.
כנס זה הווה נקודת ציון חשובה בחיי האיגוד, שהייתה חיונית ואף קריטית לחידוש תנופת הצמיחה ותחילת מסעו המתמשך של האיגוד עד למקום המשמעותי בו הוא נמצא היום. ועוד רבה המלאכה.
כאמור, לכותבת שורות אלו, צינה גז, היה את הכבוד לפתוח אותו כיו"ר ראשונה של איגוד ישראלי רב תחומי לפסיכותרפיה. ההתרגשות, לאחר שנתיים מאתגרות שבהן התמודדנו על מנת להעמיד את 'הרך נולד' על רגליו, הייתה גדולה. תודה גדולה תיוחד לאודי יצחייק, שהיה יו"ר וועדת ההשתלמויות דאז, שהיה פעיל בצוות שהפיק את הכנס ואף רתם את חברת 'אימפרבה' (בה עבד בשעתו כפסיכולוג ארגוני) להעניק לנו בית לכנסי האיגוד בשנים שאמצעי המימון שלו היו דלים. הפעילים הוותיקים בו יודעים לספר כי לא פעם הלוו כספים לטובת קופת האיגוד הדלה על מנת שתהליך הצמיחה לא יפסק. מסתבר שעל מנת להפוך חזון למציאות נדרשת לא פעם קבוצה של אנשים "משוגעים לדבר".

כנס זה נשא את הכותרת:  "טיפול נפשי כמארג ללא אורג" (מהות השם תוסבר בהמשך). 
הכנס נפתח בסרטון קצר שבו תוארה מהותו של האיגוד הישראלי הרב תחומי לפסיכותרפיה שהוקם מתוך חזון להיות בית לעוסקים בפסיכותרפיה כמקצוע העומד בפני עצמו. דובר בסרטון אודות התפיסה הפלורליסטית של האיגוד ששואף להכיל מגוון שפות טיפוליות תוך הקפדה על קריטריונים של איכות וסטנדריזציה הן בתוכניות ההכשרה והן בקרב המטפלים המבקשים להיות מוכרים על ידו. עבודה רבה הושקעה בהכנת הסרטון ובהעדר אמצעי מימון התנדב אודי יצחייק להוביל את המהלך בעלות מינימלית ובהתלהבות מקסימלית. לצפייה בסרטון האיגוד ניתן להיכנס לאתר האיגוד.

אתר האיגוד - לצפייה בסרטון 

ד"ר יורי סלע, ממייסדי האיגוד, אמר כי יש דרכים שונות ומגוונות בהן יכול הפסיכותרפיסט לסייע למטופל וכי ההבנה שאין גישה טיפולית אחת, שיכולה לתת מענה שלם לשאלת הנפש האנושית וצרכיה, היא מהותית ונמצאת בבסיס תפיסתו של האיגוד. בדברים שאמרתי, לאחר הצגת החזון, התייחסתי להקמת האיגוד כיצירה מוזיקלית של "יש מאין" - כאימפרוביזציה שהיא היכולת, לפי גרטרוד שטיין, להגיב בכל רגע נתון באופן חדש ולהיות במצב של הווה מתמשך. הצגתי את ההגדרה מחדש של העיסוק בפסיכותרפיה כלב הפועם של האיגוד המתהווה, כיצירה שטרם הושלמה. סיימתי את דברי בתקווה ליצירת אריג משותף, בעל גוונים רבים, שאין בו אורג אחד, שיהיה נדיב דיו כדי לעטוף כל אדם על מנת להקל על סבלו ובדידותו.

ההשראה לשם הכנס נלקחה מתוך ספרו של קפצ'וק בשם זה – המארג ללא אורג (The Web that has no weaver). שם זה הולם במידה רבה את רוחו של האיגוד שאינו מבקש לקבוע את הטוב המוחלט תוך שהוא פותח את שעריו לנוכחותן של גישות שונות שמתקיימות זו לצד זו, בו זמנית. כך נוצר מרחב פוטנציאלי בו כל אחד מהשותפים מוביל ומובל ומתמסר ליצירה המשותפת ללא חשש של דיספלינה אחת להבלע על ידי רעותה. מרחב פוטנציאלי זה מתקיים באיגוד תוך שמירה על קריטריונים ברורים לקיומו של טיפול מקצועי ואיכותי.


 
____________...

 
בחלקו השני של הכנס התקיים פאנל שכלל הרצאה של פרופ' אווה אילוז, סוציולוגית מוכרת מהחוג לסוציולוגיה ואנתרופולגיה מהאוניברסיטה העברית בירושליים. הפאנל כלל את ד"ר גדעון מנדה, ראש התוכנית לפסיכותרפיה וייעוץ אקזיסטנציאליסטי ואת נעמי אורבך שבילי מנהלת שותפה בתוכנית לפסיכותרפיה אינטגרטיבית מזרח-מערב, שניהם ממייסדי האיגוד.

אילוז התבוננה בפסיכולוגיה דרך הפריזמה הסוציולוגית  ותארה את שתי הדיספלינות כמבקשות להתבונן בבני אדם בניסיון להבינם ולהקטין את סבלם אך ממניעים שונים. אילוז, כמו סוציולוגים נוספים, רואה בפסיכולוגים, כמו כל קבוצה מקצועית אחרת, כזו המפתחת כללים ולקסיקון פנימי על מנת לקדם את האינטרס שלה להשגת השפעה על כל תחומי החברה. לטענתה השפה הפסיכולוגית אכן "כבשה" והשתלטה על השיח בתחומים רבים כמו מיניות, משפחה, חינוך, צבא, משפט וכו'. לטענתה, הפסיכולוגיה זכתה לתמיכתה של האידאולוגיה הניאו-ליברלית, ששמה במרכז את האחריות על הפרט ולא על הקהילה והמדינה. לדבריה הפסיכולוגיה מטשטשת את הממד הפוליטי והקולקטיבי של הקיום דרך ההפרטה של הנפש וההנחה שאדם אחראי על בעיותיו שלו. לעומתה, לפי אילוז, הסוציולוגיה מתבוננת על המצוקה של הפרט בתוך ההקשר הפוליטי-חברתי שבו הוא נמצא.

 בסיום דבריה של אילוז, התייחס ד"ר מנדה למציאות האיגוד שבו מתקבצים פסיכותרפיסטים (ולאו דווקא פסיכולוגים) ממגוון דיספלינות והפנה שאלה, לאילוז ולנעמי אורבך שבילי, בדבר האפשרות של מטפלים מגישות שונות לחבור לאינטרס משותף (מעבר לאינטרס של כל שפה טיפולית להיות נוכחת). במענה של אורבך-שבילי היא מתייחסת להפקעה של הדיבור על הנפש והפקדתו בידי הפסיכולוגים בלבד כחלק מהצורך והמניעים להקמת האיגוד הישראלי הרב תחומי לפסיכותרפיה. אורבך-שבילי הדגישה כי הדיבור על הנפש בכנס זה הוא דרך הפסיכותרפיה ולא הפסיכולוגיה, כלומר מפגש בין אנשים, בין דיספלינות ולאו דווקא שיח מדעי.

אילוז הגיבה לדברי קודמתה בהבהרה שהדיבור על כוח אינו סביב מוקד דומה. בעוד אורבך -שבילי מתמקדת בלגיטימציה של ריבוי שפות שלדברי אילוז רק מרחיב ומחזק את הכוח שמצוי בידי הפסיכולוגיה היא מדברת על הפיכתה של הפסיכולוגיה לדת הפופולרית ביותר בעולם המערבי. לדבריה 'פוליטיזציה של הנפש' לא יכולה להעשות בחדר הטיפול, שבאופן מובנה מפריע וחותר תחת תהליך זה ואינו מאפשר לכעס להיות מוביל. לדבריה, אם היו מאפשרים לכעס מרחב קיום אמיתי הוא היה מתורגם למחאה. נעמי השיבה לטענותיה של אילוז בהבחנה בין כוח לחוזק כאשר החוזק ולאו דווקא הכוחניות הוא תנועה חיונית במסגרת מחאה פוליטית.
השיח שהתקיים בין ד"ר מנדה, ד"ר אילוז ואורבך-שבילי היה מרתק ועליו תוכלו עוד לקרוא בסקירה הרחבה שנכתבה על ידי עדי כהן-רוקח, ופורסמה בפסיכולוגיה עברית.

סיקור הכנס השני - הטיפול כמארג ללא אורג- פירוט חלק שני פסיכותרפיה כאתגר חברתי, מאת עדי כהן-רוקח, פסיכולוגיה עברית

חלקו השלישי של הכנס כלל הדגמה טיפולית קצרה של טיפול בגישות שונות בהנחייתה של ליאורה מדינה, פסיכותרפיסטית גופנית-התייחסותית ואחת ממיסדות האיגוד. ההדגמות בכנס זה היו של שלוש גישות טיפוליות שונות: אינטגרטיבית מזרח-מערב, מבוססת מינדפולנס גוף-נפש-רוח, והגישה האקזיסטנציאליסטית. לאחר שלוש ההדגמות 'המטופלת', השחקנית ומורה לאילתור מיכל גולדברג אייל, סיפרה על התחושות שהתעוררו בה במפגש מול כל מטפל. המטפלים סיכמו בקצרה את דרכי ההתערבות והתפיסה שעומדת בבסיס הטיפול שלהם. הייתה זו רק טעימה על קצה המזלג שמבקשת להרחיב את הדיאלוג בין הגישות השונות. מי שמעוניין יכול להיכנס לקישור הבא ולקרוא ביתר הרחבה על 'הגוונים של טיפול' שהוצגו והומחזו בכנס זה.
פירוט החלק השלישי של הכנס- גוונים של טיפול (מתוך הסיקור הנ"ל)


אם תרצו לטעום מהחוויה המיוחדת תוכלו לצפות בסרטון בו מצולמת הדגמת המודל – "גוונים של טיפול"  ומופיע באתר האיגוד:

לצפייה בסרטון הדגמת המודל- באתר איגוד ישראלי רב תחומי לפסיכותרפיה

הצצה אל מאחורי הקלעים של האיגוד מראה כי בזמנו היו מוכרות על ידו רק שלוש תוכניות הכשרה בפסיכותרפיה, בראש שלוש תוכניות אלו עמדו חלק ממייסדי האיגוד. עשור חלף והאיגוד מונה היום ארבע עשרה תוכניות המוכרות על ידו ועוד מספר תוכניות הנמצאות בשלבים שונים בתהליכי ההכרה.
אנו נרגשים לומר שהחזון קרם ועוד מוסיף לקרום עור וגידים וצבעו של האריג, ששימש כמטאפורה בכנס זה, הופך להיות בימים אלו מגוון בצבעים רבים יותר. נתונים מספריים נוספים מראים שבתקופה זו כלל חברי האיגוד עמד סביב חמישים חברים כאשר היום המספר מתקרב למאתיים וחמישים חברים ועוד כשלוש מאות סטודנטים שצפויים להצטרף בתום לימודיהם לקהיליית המטפלים החברים באיגוד. אנו מאמינים שזהו רק שלב נוסף בתהליך הצמיחה של איגוד ייחודי זה ודרושה עבודה רבה בהמשך צמיחתו.

אסיים בשאלה שנלקחה מדבריה של עדי כהן-רוקח בסיום הסקירה הרחבה (קישור לעיל) אותה עשתה – "האם האיגוד יוכל להיות אחד ומאוחד ללא האחידות? נשמע שזו כוונתם הכנה של החברים בו – ורק הזמן יוכל לתת את המענה לכך". הזמן, כפי שהוזכר לעיל, הראה שהאיגוד הצליח להרחיב את היריעה ולאחד תחת קורתו עשרות תוכניות הכשרה, המייצגות שפות טיפוליות שונות שאינן אחידות אך מאוחדות בתרומתן ליצירת קהילת מטפלים מגוונת המחויבת לאיכות הטיפול וכללי האתיקה, למען מטופליה.
ברוח 'המארג ללא אורג', המייצג את הגישה הדאואיסטית, ממשיך האיגוד להאמין שאין הגמוניה אחת שאמונה על הטיפול הנכון. כדבריו היפים של צ'אונג טסה שציטטתי בסוף דברי בכנס זה.  דבריו מתייחסים להיעדר אמת אחת הקובעת את הטוב המוחלט כפי שהוא מציג בדרכו הציורית:

"מה מאחד את כל הדברים...כשאדם ישן במקום רטוב, מותניו כואבים והוא ילקה בשיתוק. אך מה על צלופח? כשאדם שוכן על עץ, חיל ורעדה יאחזו בו. אך מה על קוף? איזה מן השלושה יודע את המקום הנכון לגור בו?"(קולות האדמה, עמ' 22). 


 
____________...
__________1
Powered by ActiveTrail